דבר העורך הראשי

ד"ר אופיר לוי

     השיח הפסיכודינמי במדינת ישראל שכיח ומתבטא במאמרים ובמחקרים המתפרסמים בכתבי עת ובאתרי האינטרנט. אתרי האינטרנט אִפשרו בעיקר לקלינאים לבטא את מחשבותיהם, תפיסותיהם התיאורטיות וניסיונם הקליני, אך כתבי עת שפיטים אִפשרו זאת פחות. זאת, כיוון שאין הלימה בין מספר הכותבים להיצע כתבי העת הקיים.

     לפיכך החלטנו, במסגרת התוכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם  "פסיכולוגיה עברית", על הקמת כתב עת ישראלי חדש לפסיכותרפיה פסיכודינמית – כתב עת שפיט שיעמוד בסטנדרטים אקדמאיים, וייתן לסטודנטים, לקלינאים, לחוקרים ולקובעי מדיניות בתחום הפסיכותרפיה הפסיכודינמית לבטא את עשייתם ולשקף את המתרחש 'בינינו' – המטפל והמטופל, המדריך והמודרך ובמפגש עם קבוצות.

     בדרך זו אנו מקווים לתרום לצד כתב העת הוותיק "שיחות" והצעיר יותר "מארג", ובמובן מסוים גם לצד כתב העת "חברה ורווחה" (המפרסם מאמרים רבים העוסקים בטיפול פסיכודינמי), להעמקת השיח הקליני והמחקרי על פסיכותרפיה פסיכודינמית. כידוע, אין זה הניסיון הראשון (ואני מקווה שלא האחרון) לצאת ביוזמה מעין זו, המשקפת את אמרתו של אליאס קנטי, סופר ומסאי בשפה הגרמנית ממוצא יהודי-בולגרי, שאמר: "לא משנה עד כמה הרעיון חדש, משנה עד כמה הוא מתחדש". על כך ניתן להוסיף את אמרתו של אוקטביו פאז, משורר, מסאי ודיפלומט מקסיקני וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1990, ולפיה "החוכמה אינה שוכנת לא בקביעות ולא בשינוי, אלא בדיאלקטיקה שביניהם". כלומר, אנו מקווים שהקוראים יראו בכתב העת תרומה נוספת לשיח הדיאלקטי המתמשך בתחום הפסיכותרפיה הפסיכודינמית שהחל בסוף המאה ה-19.

     לטובת הקמתו של כתב העת והוצאתו לאור של הגיליון הראשון, התגייסו בהתנדבות מלאה מורים ומדריכים מהתוכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית שבאוניברסיטת תל-אביב – ד"ר קובי סגל, ד"ר אילן ולד, שירלי אילת-גרינברג, ד"ר אלכס אביב, ריקי גוטליב, ולאחרונה ד"ר רבקה דוידוביץ'-אפשטיין, שיחד עימי ובליוּויָה הפעיל של היועצת המדעית ד"ר בל גבריאל-פריד, ובשיתוף אנשי "פסיכולוגיה עברית", עמלו על עיצוב כתב העת, לרבות חזונו, מטרותיו ותהליך השיפוט של המאמרים. כל חברי המערכת הם קלינאים בכירים ובעלי ניסיון בכתיבה קלינית-אקדמית ובשיפוט מאמרים.

     גם ד"ר יחזקאל כהן (ז"ל), עמיתי לניהול התוכנית מיום הקמתה בשנת 2013, היה שותף לרעיון הקמת כתב העת, אך לצערנו הרב לא הספיק לראות את סיום התהליך. חזי הלך לעולמו בקיץ 2021 ולכן מצאנו לנכון להקדיש את הגיליון הזה לזכרו ולכלול בו תמליל הרצאה שנשא בקיץ 2015 במינכן בפורום פסיכואנליטיקנים גרמנים שהדריך במשך שנים ארוכות. שם ההרצאה: "אהבה – מרכיב מהותי בטיפול בהפרעות התפתחות העצמי". הרצאה זו, שפותחת את הגיליון הנוכחי, אינה דומה במבנה שלה למאמרים שמופיעים אחריה. יתרה מזאת, חלק ממרכיבי ההרצאה כתובים באנגלית. בחרנו לפרסם אותם כפי שהם כדי לשמור על אופן הבניית ההרצאה בידי חזי ועל רוחו.

     המאמרים שנבחרו לגיליון הראשון עברו תהליך שיפוט עמיתים של שני סוקרים הנחשבים מומחי תוכן לנושא המאמר. הסקירות היו אנונימיות וכללו משוב מפורט שנשלח לכותבים ולכותבות. בסופו של תהליך התקבלו לפרסום שליש מהמאמרים שהוגשו למערכת. המאמרים מייצגים נושאים והיבטים מגוונים של השיח הפסיכודינמי: מאמרה של ד"ר איילת נאה, "אין מנוס מן ההעברה" – מחשבות על סיומי טיפול חד־צדדיים מתוך עיון בסיפור הטיפול של פרויד בדורה", עוסק בנושא המלווה כל קלינאי העוסק בפסיכותרפיה. מאמרה של ד"ר בשמת קליין, "בחזרה הביתה – הבית הפיזי כמעטפת נפשית", עוסק בקשר המורכב בין הבית הפיזי ובין המרחב הפנים־נפשי ובשימוש הרגשי שאפשר לעשות במרחב הביתי כדרך ליצירת מעטפת נפשית. מאמרן של ד"ר שמרית פרינס־אנגלסמן וד"ר קרין קידר־כהן, "מעשה בארבעה הורים – טיפול פסיכודינמי במשחק בילדים באומנה", עוסק בהיבט אחר של המונח 'בית', דרך תיאור טיפול פסיכודינמי באומנה, המתבסס על משחק עם ילדים הסובלים מטראומה. מאמרה של ד"ר אסתר הס, "אלוקים ואני, אלוקים הוא אני: דיאלוג עם הדת כמנגנון התמודדות עם מצוקה נפשית" מציג היבט בלתי שגרתי, דרך התמקדותו בחברה החרדית. מאמרו של ד"ר קובי סגל, "קונפליקט החלום בטיפול הדינמי", מחזיר אותנו להיבט מרכזי בשיח הפסיכואנליטי, החלום, אך הפעם מזווית שונה – מדוע ישנה ירידה בעבודה עם חלומות בקליניקה הפסיכואנליטית? את הגיליון חותם מאמר פרי עטי, "משמעותה של תופעת התקווה בהדרכה פרטנית פסיכודינמית", העוסק בהדרכה פרטנית פסיכודינמית והקשר שלה ל"תופעת התקווה".

     צ'זרה פבזה, הסופר והמשורר האיטלקי הנודע, אמר ש"כתיבה היא דבר נאה מפני שהיא משלבת את שני התענוגות של דיבור אל עצמך ודיבור אל קהל" (אוצר הציטטות, 2007, עמוד 402). דיבור הכותבים התבטא בכתיבתם, ואנו מקווים שהדיבור הזה יגיע גם לקהל ויסייע לו בעבודתו הקשה והחשובה בשדה הטיפול הפסיכודינמי.

* כל הציטוטים לקוחים מבן-עמי, א. (2007). אוצר הציטטות. הוצאת מאגנס.