פברואר 2023 - אדר תשפ"ג

עורך ראשי: ד"ר אופיר לוי

עוזר עורך ראשי: גל אפיק

עורכת לשונית: נתלי שטיבלמן

חברי המערכת: ד"ר קובי סגל, ד"ר אילן ולד, שירלי אילת גרינברג, ד"ר אלכס אביב, ד"ר רבקה דוידוביץ-אפשטיין, פרופ' סמדר בן-אשר ופרופ' בל גבריאל-פריד.

סוקרים: ד"ר אביב אלכס, גב' אילת גרינברג שירלי, ד"ר אמיר מיכל, פרופ' בן אשר סמדר, ד"ר בן יהודה אריאל, גב' בן עוז מרים, ד"ר גאיטיני מריאנה, פרופ' גבריאל-פריד בל, גב' גוטליב ריקי, מר גולדמן איתן, מר גסטהלטר בעז, מר גרזי שמואל, ד"ר דוידוביץ-אפשטיין רבקה, גב' הלוי אילה, ד"ר ולד אילן, ד"ר חשמונאי רות, גב' טלר אירית, גב' ירקוני מרב, ד"ר לוי אופיר, גב' נבו ורד, ד"ר סגל קובי,גב' קדוש חוה, גב' רובינשטיין רוית, מר שטיינברג דני.

רישומים: אווה רוזנבאום

מו"ל: ליאור גודקאר

גיליון מודפס זמין לרכישה מוקדמת

במהדורה מוגבלת

כרך א (2) - פברואר 2023

פברואר 2023

דבר העורך הראשי

בקיץ האחרון, לאחר תהליך ארוך, יצאנו לאוויר העולם עם כתב העת 'בינינו' והיום, אנו גאים להציג את הגיליון השני ומקווים להמשיך ולתרום לשיח הפסיכודינמי במדינת ישראל. הגיליון השני מונה גם הוא שישה מאמרים. ששת המאמרים הללו נבחרו ממגוון של מאמרים שנשלחו אלינו לא רק בגלל איכותם אלא בגלל המרקם שהם יצרו יחדיו – מרקם המייצג תחומי עשייה שונים וחשובים בתחום הטיפול הפסיכודינמי.

קרא עוד
0 הערות
הדרכה מאפשרת: הזדהות השלכתית, הכלה, חלימה בהקיץ ומימוש בפעולה ביחסים הדרכתיים

למפגש ההדרכה יש פוטנציאל לעבודת עומק באזורי הנפש השוכנים במעמקי הלא־מודע של כל אחד ממשתתפיו. כדי שיתפתח אקלים רגשי־חווייתי מעמיק במסגרת ההדרכה, נדרשת יכולת להחזיק במורכבות תהליכי העברה־העברה נגדית שנוצרים בה ומתמזגים זה בזה בטריאדה ההדרכתית־טיפולית (מודרך־מטופל־מדריך). הדרכה מאפשרת היא הדרכה שיוצרת מרחב דיאלקטי שאפשר להכיל בתוכו את התווך המתקיים בין היבטים שקשורים להתפתחותו האישית של המטפל ובין התפתחותו המקצועית. מלבד זאת, הפרדוקס המובנה ליחסים טיפוליים וליחסים הדרכתיים, פרדוקס שקשור למה שנובע מהמטופל ולמה שנובע מהמטפל, מִתְחַיֵּה באופן שמאפשר לעבד תכנים גולמיים. במאמר זה אדגים, דרך וינייטות קצרות ממפגשי הדרכה, עיבוד באמצעות מנגנונים מהותיים לעבודת ההדרכה ולטיפול הדינמי: הכלה, הזדהות השלכתית, חלימה בהקיץ (reverie) ומימוש בפעולה (enactment). באופן עיבוד זה מרחב ההדרכה מאפשר למשתתפיו לכונן תקשורת של לא־מודע עם לא־מודע ושופך אור על האופן שבו התכנים הגולמיים של המטופל באים במגע עם העולם הפנימי הייחודי של המטפל. תהליכים חשופים אלה מתרחשים בין היתר מתוך ייסורים והתנגדויות, ואלה יוצרים בתורם אזורים מבוצרים ומושתקים שחוסמים את הפוטנציאל לעבודה נפשית מתמירה. לצד זאת, בזכות המוכנות לשהות יחד במצב משתהה וסופג, אפשר לפתח שפה נפשית ייחודית לזוג ההדרכתי, והיא יוצרת בתורה דימויים, מטפורות וחלימה.

קרא עוד
0 הערות
עור משני מנטלי: מחשבות על ביקורת עצמית כמעטפת נפשית

במאמר זה אמתח קו תאורטי וקליני בין המושג הפסיכולוגי ביקורת עצמית ובין המונח הפסיכואנליטי עור מִשני. ביקורת עצמית עוסקת ביחסו של היחיד לעצמו ולנטייתו להרגיש נחיתות וחוסר מסוגלות בעקבות מכשולים או כישלונות אישיים. בגרסה רעילה מזאת של ביקורת עצמית נכללת הפניית רגשות שנאה, גועל ובוז כלפי העצמי. עור משני הוא צורה של מעטפת נפשית־פתולוגית שמתפתחת בעקבות הפנמת יחסי אובייקט לקויים בינקות המוקדמת ובאה לידי ביטוי בפסידו־עצמאות כתחליף לתלות באובייקט. במאמר זה אסקור ביטויים של ביקורת עצמית בראי הספרות הפסיכואנליטית ואתאר עבודה טיפולית עם ביטויים אלה. כמו כן אפרוס מחשבות ראשוניות על ביקורת עצמית כמעטפת נפשית שבאמצעותה היחיד – בעקבות כשל בהפנמת פונקציית המכל – מחזיק את עצמו באופן שעשוי להיות פוגעני אך הכרחי להישרדותו. טענתי המרכזית אפוא היא ששימוש תכוף ונוקשה בביקורת עצמית בבגרות עשוי להיות ביטוי של עור משני מנטלי. באמצעות דוגמאות קליניות (הפרטים המזהים הוצאו מהן) אנסה להמחיש שלא תמיד מספיקה חשיבה תאורטית על ביקורת עצמית כהפנמת סופר אגו נוקשה, כהפנמת עצמי או אובייקטים שליליים או כהפנמת יחסי אובייקט פתולוגיים גרידא ליצירת תנועה נפשית. מלבד זאת אתאר ואדגים את האופן שבו היחס לביקורת עצמית כביקורת שנובעת גם מצורך עמוק של המטופל להרגיש מוחזק על כל חלקיו מאפשר לו להרפות בהדרגה מהיאחזות זאת לשם החזקה נפשית מיטיבה ממנה.

קרא עוד
1 הערות
אי־הבנה בטיפול – מבט פסיכואנליטי ומבט חברתי־תרבותי

משמעותה הקלינית של אי־הבנה בין אנשים נדונה בספרות הפסיכואנליטית עד כה בלי דיון מהותי ברובד החברתי־תרבותי שלה. בבלשנות לעומת זאת נוגע העיסוק באי־הבנה לרובד הבין־אישי ולרובד התרבותי, אך לא למשמעות אי־ההבנה בהקשר אינטימי ולא לייחודיות הסיטואציה הטיפולית. במאמר זה אני עוסקת בהיבטיה הרבים של אי־ההבנה בסיטואציה הטיפולית. הדיון ברובד התוך־אישי והבין־אישי יסתמך על תובנות פסיכואנליטיות וישולב בפרספקטיבה חברתית־תרבותית. המאמר מתבסס על בחינת דוגמאות חברתיות וספרותיות שימחישו חוויות רגשיות שונות של אי־הבנה ועל תיאורי מקרה עכשוויים. אעסוק בשלושה הֶקשרי תרבות: האחד הוא ההקשר החברתי־תרבותי של הפסיכואנליזה, הֶקשר שמובלע בתפיסה הטיפולית של רבים מאיתנו; השני הוא ההקשר היהודי־ישראלי; והשלישי הוא שינויים דוריים שנובעים משינויים חברתיים־תרבותיים. בעקבות שינויים אלה אנשים בני גיל שונה מתנהלים באופן שונה מבני גיל אחר. דרך דוגמאות קליניות אדגים את שילוב הרבדים ואת הדרך שבה הבנה ואי־הבנה נשזרות זאת בזאת בדרכים מורכבות. באמצעות הדוגמאות האלה אדגים גם את האופן שבו אפשר לשלב פרספקטיבה חברתית־תרבותית בחשיבה דינמית־קלינית בטיפול. המאמר מציע חשיבה על אי־הבנה ביחסים טיפוליים שבהם התוך־אישי והבין־אישי מובנים על הרקע החברתי־תרבותי, בתשומת לב מיוחדת לחברה הישראלית.

קרא עוד
1 הערות
"המסע המופלא" – מחשבות על התמודדות עם מצבי משבר מנקודת מבטה של התאוריה הקלייניאנית

אדם חווה מצבי משבר שונים בחייו, והם מאתגרים את כוחותיו הנפשיים. כוחות אלה עומדים למבחן בהתמודדותו עם חוסר ודאות, עם מצוקה ועם אובדן. התאוריה הקלייניאנית נותנת מקום מרכזי לתהליכי עיבוד אובדן ואבל במסגרת חשיבה תאורטית על תהליכים שמתרחשים בעולמו הפנימי של האדם. דרך עולמו הפנימי הוא חווה את המציאות שבחוץ, מעבד אותה ומושפע ממנה. מלאני קליין קושרת בין תהליך האבל הנורמלי ובין תהליכי הנפש המוקדמים ומראה את האופן שבו האבל המוקדם קם לתחייה בכל פעם שחווים אובדן בהמשך החיים. במאמר זה אבקש לעסוק במורכבות האתגרים העומדים לפני האדם בתהליך זה: החרדות שקמות לתחייה, יחסי האובייקט וההגנות בתצורתם השונה והמשתנה. אדגים זאת באמצעות סיפורה של ילדה בשם צִ'יהִירוֹ, גיבורת הסרט המסע המופלא, שמתמודדת עם מעבר לסביבת מגורים חדשה ונאלצת להיפרד מסביבתה המוכרת והאהובה. הסרט חושף אותנו, בדרך חווייתית ובכנות, למסע הנפשי של הגיבורה בהתמודדותה עם אובדניה ובדרכה לשוב ולכונן את האובייקטים הטובים בעולמה הפנימי. אבקש אפוא להשתמש באוניברסליות של התכנים בסרט המסע המופלא, בהיותם הזדמנות להדגים את המתרחש בנפשו של אדם בעת משבר חיצוני ופנימי, דרך נקודת מבטה של התאוריה הקלייניאנית ולהציע מחשבות על תפקיד המטפל הפוגש את האדם במצבים אלה.

קרא עוד
1 הערות
התערבויות טיפוליות שאינן פרשניות בעקבות מושג החלימה הפואטית של גסטון בשלאר

אחת השאלות המרכזיות בשיח הפסיכואנליטי עוסקת בתרומת הטיפול לפיתוח היכולת ליצור ייצוגים אצל המטופל ולפיתוח יכולתו לחשוב את מחשבותיו. ביון תרם רבות לשיח זה בהציגו את מנגנון המחשבה הנשען על פונקציית אלפא. פונקצייה זאת מתמירה תחושות ורגשות לייצוגים שאפשר לחשוב עליהם. ביון תיאר את אפשרויות השימוש במושג חלימה (reverie) כדי לעזור לנו להבין את האופן שבו אֵם לומדת להכיר את התכנים המושלכים אליה מתינוקה, ובעיקר את חרדת הכיליון שלו, ואת האופן שבו היא נעזרת בחשיבה הזאת כדי להחזיר לתינוקה את חרדותיו לאחר שעיבדה אותן. במאמר זה איעזר בהגותו של הפילוסוף הצרפתי בשלאר כדי להרחיב את אפשרויות השימוש בחלימה. החלימה הפואטית שעסק בה בשלאר מאפשרת לנו לחשוב על המטפל כעל יוצר, ועל השיח הטיפולי כעל שיח יצירתי. אציג את האופן שבו השימוש בחלימה הפואטית בטיפול תורם להיווצרות דימויים אצל המטופל. אחר כך אציג את אופן החשיבה של בשלאר על החלימה הפואטית כחלק מפיתוח מחשבתו על הדמיון ועל הדימוי הפואטי וכנגזרת של תורת הדמיון שיצר. אמחיש את הקשר שלו להיווצרות הסובייקט בטיפול, את תפיסת הקשר בין האדם ובין העולם ואת חשיבותה של תפיסה זאת לחדר הטיפולים. את האפשרות לפתח את יכולת יצירת הדימויים של הטיפול אציג בעזרת דוגמאות קליניות. מלבד זאת אציג את אופן העבודה המתואר אצל אוגדן כ"דיבור־שהוא־חלימה", את ה"שרבוט המילולי" (verbal squiggle), את ה"האנשה" וכן את הדרכים שבהן המטפל משתף את המטופל בדימויים שעלו אצלו ומשתמש בהם ככלים שתורמים לפיתוח יכולת החלימה של המטופל.

קרא עוד
1 הערות
פְּסִיכֶה ואֵרוֹס – סיפור חטיפתה של הנפש בידי העודפות החושית

במאמר זה אדון בנטייתנו הגוברת ל"צריכה־עודפת" של גירויים חושיים והשפעתה של צריכה זאת על נפשנו. חושינו "מופצצים" כל העת בשפע של מזון, משקאות, מידע וגירויים חזותיים דיגיטליים. בה בעת יותר ויותר אנשים תרים אחר גירויים כאלה וצורכים אותם באופן סדרתי, בו־זמני ועוצמתי, וחדרי הטיפול הולכים ומתמלאים אנשים שמתלוננים על הישאבות לצריכת גירויים חושיים רפטטיביים ורצופים שגורמים לחוויית אובדן שליטה הרסנית. מאמר זה נע בין הציר התאורטי ובין הציר המיתי כדי להתחקות אחר השפעתה ומנגנון פעולתה של העודפות החושית בנפש. בציר התאורטי אעסוק בתאוריות פסיכואנליטיות על התפתחות הנפש מתוך הממד החושי. הציר יישען בעיקר על התאוריה המקורית של אולנייה בדבר התהליך הראשיתי והקשר שלו לממד החושי. בציר המיתי אשתמש במיתוס על ארוס ופסיכה כמסגרת נרטיבית שמארגנת את החשיבה על השפעתו של הממד החושי על הנפש. כמו כן אפתח את ההבנה בדבר אופן ההתגברות על הישאבות זאת. לבסוף אשתמש בדוגמה קלינית כדי להמחיש את הנושאים הנידונים במאמר ולהחיותם.

קרא עוד
0 הערות

כרך א (2) - פברואר 2023

ד"ר אופיר לוי

עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט, מטפל קבוצתי ומדריך. מנהל-מייסד, מורה ומדריך במסגרת התוכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב. מרצה במסלול לטראומה במסגרת התואר השני בבית הספר לעבודה סוציאלית בתל-אביב. שירת 25 שנים בצה"ל, מתוכן 21 שנים כקצין בריאות נפש, ובמסגרתן הוא ניהל במשך כ- 10 שנים את המרפאה לנפגעי פוסט טראומה של הצבא. בעל קליניקה פרטית במודיעין.

ד"ר קובי סגל

פסיכולוג קליני מדריך, פסיכואנליטיקאי מנחה למבוגרים וילדים בחברה הישראלית והבין־לאומית לפסיכואנליזה וחבר הוועדה המדעית של החברה הפסיכואנליטית בישראל. הוא מלמד, מדריך וחבר ועדת הוראה במסגרת התוכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, מלמד במסלול קליין בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מדריך במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, מלמד בתוכנית "התקרבות" של החברה הפסיכואנליטית, מלמד ומדריך בתוכנית הליבה לילדים ונוער במרכז ויניקוט. הוא עובד בקליניקה פרטית ברמת גן.

ד"ר אילן ולד

פסיכולוג קליני, מדריך בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה, מלמד ומדריך בשרות הפסיכולוגי של האוניברסיטה העברית. מדריך במגמה הקלינית, החוג לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית, מדריך בתוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית של בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב. מטפל ומדריך בקליניקה פרטית, ירושלים.

שירלי אילת-גרינברג

פסיכולוגית קלינית מדריכה בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה. לשעבר הפסיכולוגית הראשית של מערך בריאות הנפש בצה"ל במשך 19 שנים. מרצה בתכנית הדרכה על הדרכה ומנחה בסמינר קליני במסגרת התוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, חברת ועדת הוראה של התוכנית ויו"ר ועדת סטודנטים. מכשירה, מלמדת ומרצה בתחומי הפסיכולוגיה הקלינית במסגרות שונות. יו"ר וועדות בוחנות של משרד הבריאות במבחני ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית. בעלת קליניקה לטיפול והדרכה.

ד"ר אלכס אביב

פסיכיאטר, אנליטיקאי קבוצתי, מרצה בתוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית בת"א ובמרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה ע"ש סאקלר, יו"ר וועדת האתיקה של התוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב. מנהל הוועדה המייעצת לשר הבריאות בענייני היפנוזה.

ד"ר רבקה דוידוביץ-אפשטיין

פסיכולוגית קלינית מדריכה בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה. לשעבר יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, יו"ר הועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית של משרד הבריאות, הפסיכולוגית הראשית של מערך המודיעין ומנהלת מרפאה לבריאות נפש. במהלך השנים מרצה ומדריכה בתחומי הפסיכולוגיה הקלינית והפסיכותרפיה במגמה הקלינית באוניברסיטת בר אילן, במסגרות שונות לבריאות הנפש ובבתי ספר שונים לפסיכותרפיה, ביניהם, התכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה דינמית בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. בעלת קליניקה פרטית לטיפול ולהדרכה.

פרופ' סמדר בן-אשר

פסיכולוגית חינוכית מומחית, חוקרת בתחום אובדן אבל ושכול וקבוצות מודרות. ראשת התוכנית לייעוץ חינוכי במכללה האקדמית אחוה וחברת סגל מרכז מנדל בנגב.

פרופ' בל גבריאל-פריד

עובדת סוציאלית, חברת סגל בכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית, אונ' תל אביב, חוקרת את נושא ההחלמה מהפרעת התמכרויות - לחומרים והתנהגויות, חוקרת בשיטות מחקר כמותניות ואיכותניות, מנחה סטודנטיות למחקר מתקדם, עורכת אזורית בכתב העת "International Gambling Studies". בוגרת התוכנית להנחיית קבוצות של אוניברסיטת ת"א.

Vol. 1, No. 2 - February 2023

Facilitating Supervision: Projective Identification, Containment, Reverie and Enactment in the Supervisory Relationship

Dr. Vered Mosek-Eilon

The supervisory experience has the potential to enable the unfolding of the unconscious levels of its participants. The emotional-experiential atmosphere during the supervisory hour is sustained by the containment of complexities of the transference-countertransference processes. These dynamics continue to condense and merge due to the interconnections amongst the supervisor, supervisee and patient. A facilitating supervision generates a dialectic environment. The inherent paradox of the therapeutic and/or the supervisory relationship, emanating from what each participant brings to the relationship, is revived when the supervisory hour allows for the assimilation and processing of the beta-elements. Clinical illustrations demonstrate the 'working through' of essential mechanisms in the dynamics of psychoanalytic psychotherapy and supervision, such as containment, projective identification, reverie and enactments. In this manner, the supervisory environment facilitates unconscious communication and clarifies the way in which the beta-elements of the patient interact with the therapist’s container and their internal objects. These vulnerable processes provoke anguish and resistances and spawn silenced and fortified mechanisms. These curtail the potential of transformative processes. Nonetheless, the willingness to remain in this receptive and contained state, enables a development of the emotional-experimental language between the supervisory pair, and brings about images, metaphors and reverie.

Keywords: Supervisory relationship, Projective identification, Reverie, Enactment, Dreaming

Read more...




A Mental Form of Second-Skin Formation: Thoughts about Self-Criticism as a Psychic Envelope

Dr. Moran Schiller-Golan

This article wishes to draw a theoretical and clinical line between the psychological construct of self-criticism and the psychoanalytic concept of second-skin formation. Self-criticism deals with the way an individual treats themselves and the tendency to feel inferior and incapable when coming across obstacles or personal failures. A more poisonous and pathological version of self-criticism includes turning feelings of hate, disgust, and contempt towards the self. Second-skin formation is a form of pathological-psychic envelope resulting from impeding internal object relations in early life and which manifests in pseudo-independence as a replacement for object dependence. In the introduction to this paper, I will review common expressions of self-criticism from different psychoanalytic perspectives and elaborate on therapeutic work with these expressions. In addition, I will lay out initial thoughts about the idea that self-criticism can function as a psychic envelope through which an individual – because of failure of the container function – holds themselves in a way that can be mentally harmful, but necessary. My claim is that extensive use of self-criticism in adulthood can be referred to as a mental form of second-skin formation. Using a clinical example, I will try to point out how sometimes theoretical thinking about a patient's self-criticism only as an introjection of a harsh superego, as a pathological introjection of self-and/or object or as bad internal object-relations is not enough to facilitate psychological growth. Therefore, I will demonstrate how treating self-criticism as derived from a deep need of the patient to feel held, gradually enables them to lessen their use of this mental holding in favor of a more beneficial one.

Keywords: Self-criticism, Superego, Object-relations, Psychic Envelope, Second-Skin Formation

Read more...




Misunderstanding in Psychotherapeutic Setting: A Psychoanalytic and a Cultural Perspective

Yael Itai Pak

Misunderstanding in clinical practice has been discussed so far in psychoanalytic literature without regarding the social-cultural aspect. On the other hand, the cultural aspect of misunderstanding has been discussed in linguistic literature without considering the specific significance in therapeutic relations, or even in intimate relations. In this article I examine misunderstandings in the therapeutic situation in a multidimensional fashion. Psychoanalysis provides a method of thinking about the intersubjective and intra-subjective aspects, and a cultural perspective adds a social aspect. I focus especially on three cultural influences: the culture of psychoanalysis as per our understanding of its historical mythology, the Israeli culture and in particular, the Jewish Israeli culture and age cohort. Through historical and clinical examples, I suggest differing emotions in interpersonal settings which are relevant to the experience of misunderstanding. By doing that, I hope to create a matrix that will help transform these misunderstandings from being objects of frustration into being objects of analytical investigation. The article suggests a way of thinking about misunderstandings in social context in which the intersubjective and interpersonal are understood against the background of the social-cultural context, with special attention to the Israeli society.

Keywords: Misunderstanding, therapeutic understanding, therapeutic failure, social-cultural influence, history of emotions

Read more...




“Spirited Away” – Thoughts on Dealing with Crisis Situations from the Perspective of Melanie Klein's Theory

Anat Hadar Zalstein

Crisis situations which we encounter throughout life, challenge our mental stability, and put to a test our negotiation with uncertainty, distress and loss. Kleinian theory emphasizes the importance and centrality of working through loss and mourning, and thus provides a theoretical frame of reference to these processes in the internal world, through which we experience reality, are influenced by it, and deal with it. Melanie Klein links normal processes of mourning to early situations of loss and shows how early processes of mourning are re-experienced every time we encounter sorrow and loss in later stages of life. In this article I will attempt to address the complex challenges that we face, the early anxieties, object relations and defenses in their different and changing configurations, that are reawaken in these circumstances. I will illustrate this through the story of a girl named Chihiro, the protagonist of the film Spirited away, who faces a transition to a new home and is forced to part with the familiar and beloved one. The film unfolds in a compelling and honest way Chihiro's mental journey, on her way to re-create the good objects in her inner world. 

Keywords: Melanie Klein, Paranoid Schizoid Position, Depressive Position, Unconscious phantasy, Crisis situations

Read more...




On Emotional Transformation Through the Use of the Therapist's Poetic Reverie

Rany Levy

One of the central questions in psychoanalytic discourse today is the question of the contribution of therapy to help the patient develop the capacity for thinking. Bion contributed greatly to this discourse by introducing the mental apparatus based on the alpha function that transforms sensations and emotions into representations. Bion used the term reverie to describe the way the mother knows about the contents that are thrown at her from the baby. In this article I will use the philosophy of the French philosopher Gaston Bachelard to expand the possibilities of using reverie in therapy. The poetic reverie allows us to think of the therapist as a creator and the therapeutic discourse as a creative discourse. I will show how the use of poetic reverie during therapy contributes to the formation of images in the patient. I will present Bachelard's way of thinking about the poetic reverie as part of the development of his thoughts on imagination, and the poetic image and as a derivative of the theory of imagination he created. I will also show the possibility of developing the ability to create images with the help of a clinical example and through my dialogue with a patient. I will present a way of working that Ogden described as "talking as dreaming", as another way in which the therapist shares with the patient the images that arose in him for the purpose of developing within the patient the ability to heal.

Keywords: Poetic reverie, Wilfred Bion, Gaston Baechelard, Dreaming

Read more...




Psyche and Eros – The Tale of the Mind's Abduction by Sensorial Excess

Or David 

Our growing tendency towards excess or "overconsumption" of sensory stimuli and its effect on the mind is at the center of the article. Whether through screens, eating, drinking, and more, our senses are constantly "bombarded" and at times seek up stimuli, in a serial, simultaneous and intense manner while treatment rooms are filled up with people complaining about their attraction towards the consumption of repetitive and continuous sensory stimuli, leading to a destructive experience of loss of control. This article moves between a theoretical axis and a mythic axis in an attempt to trace the mechanism of action and the effect of sensory excess on the mind. The theoretical axis will touch on psychoanalytic theories concerning the development of the mind from the sensory dimension. I will mainly rely on the original theory of Piera Aulagnier regarding the primal process and its relation to the sensory dimension. The mythic axis will make use of the myth of "Eros and Psyche", as a narrative framework that organizes our thinking about the influence of the sensory dimension on the mind, as well as the ways of overcoming and exiting this infatuation. Finally, a clinical example will illustrate and bring to life the issues discussed in the article.

Keywords: Excess-consumption, the primary process, pictogram, the dream screen, the aesthetic conflict

Read more...