כרך א (2) #עמדה דיכאונית

אדם חווה מצבי משבר שונים בחייו, והם מאתגרים את כוחותיו הנפשיים. כוחות אלה עומדים למבחן בהתמודדותו עם חוסר ודאות, עם מצוקה ועם אובדן. התאוריה הקלייניאנית נותנת מקום מרכזי לתהליכי עיבוד אובדן ואבל במסגרת חשיבה תאורטית על תהליכים שמתרחשים בעולמו הפנימי של האדם. דרך עולמו הפנימי הוא חווה את המציאות שבחוץ, מעבד אותה ומושפע ממנה. מלאני קליין קושרת בין תהליך האבל הנורמלי ובין תהליכי הנפש המוקדמים ומראה את האופן שבו האבל המוקדם קם לתחייה בכל פעם שחווים אובדן בהמשך החיים. במאמר זה אבקש לעסוק במורכבות האתגרים העומדים לפני האדם בתהליך זה: החרדות שקמות לתחייה, יחסי האובייקט וההגנות בתצורתם השונה והמשתנה. אדגים זאת באמצעות סיפורה של ילדה בשם צִ'יהִירוֹ, גיבורת הסרט המסע המופלא, שמתמודדת עם מעבר לסביבת מגורים חדשה ונאלצת להיפרד מסביבתה המוכרת והאהובה. הסרט חושף אותנו, בדרך חווייתית ובכנות, למסע הנפשי של הגיבורה בהתמודדותה עם אובדניה ובדרכה לשוב ולכונן את האובייקטים הטובים בעולמה הפנימי. אבקש אפוא להשתמש באוניברסליות של התכנים בסרט המסע המופלא, בהיותם הזדמנות להדגים את המתרחש בנפשו של אדם בעת משבר חיצוני ופנימי, דרך נקודת מבטה של התאוריה הקלייניאנית ולהציע מחשבות על תפקיד המטפל הפוגש את האדם במצבים אלה.