פברואר 2024 - אדר א' תשפ"ד

עורך ראשי: ד"ר אופיר לוי

עוזר עורך ראשי: גל אפיק

עורך המאמרים: אייל שדה

חברי המערכת: ד"ר קובי סגל, ד"ר אילן ולד, שירלי אילת גרינברג, ד"ר אלכס אביב, ד"ר רבקה דוידוביץ-אפשטיין, פרופ' סמדר בן-אשר ופרופ' בל גבריאל-פריד.

סוקרים: ד"ר אביב אלכס, גב' אילת גרינברג שירלי, ד"ר אמיר מיכל, גב' בן עוז מרים, ד"ר בן יהודה אריאל, פרופ' בן-אשר סמדר, מר גודלמן איתן, פרופ' גולצוויג גיל, מר גורי שאול, מר גסטהלטר בועז, מר גרזי שמואל, ד"ר דוידוביץ-אפשטיין רבקה, גב' הלוי אילה, ד"ר ולד אילן, ד"ר חשמונאי רות, גב' טלר אירית, ד"ר מרמלשטיין רונה,גב' נבו ורד, ד"ר סגל קובי, גב' קדוש חוה, ד"ר  קיברי ליבוביץ ליאת, גב' רובינשטיין רוית, מר שטיינברג דני.

רישומים: סטייסי קובנר

מו"ל: ליאור גודקאר

גיליון מודפס זמין לרכישה מוקדמת

במהדורה מוגבלת

כרך ב (1) - פברואר 2024

פברואר 2024

דבר העורך הראשי

החוברת הזו תתפרסם במציאות אחרת, שונה מהתקופה שבה נכתבו כל המאמרים שהתקבלו לגיליון ב1 (השלישי) של כתב העת 'בינינו'. מציאות זו היא לא רק נחלתם של הכותבים והקוראים, אלא שלנו כעם – עם שהתעורר בבוקרו של יום שמחת תורה בשביעי באוקטובר למציאות של חורבן, הרג, אונס וחטיפות – זוועות שאדם מן השורה אינו יכול לשאת.

קרא עוד
0 הערות
תנועה הדדית כמצע לרווחה נפשית: מתודת מחקר התייחסותית העוקבת אחר המטפל והמטופל בפסיכותרפיה פסיכודינמית

מאמר זה מציג מחקר תהליך בפסיכותרפיה, המבקש להתמודד עם הפער שבין 'שפת המחקר' ל'שפת הטיפול', באמצעות פיתוח מתודת חקירה דינמית־התייחסותית – מתודת ה-TPA (Two Person APES). המתודה כוללת סולם קידוד כמותני המבוסס על הקשבה איכותנית־קלינית, המאפשרת לעקוב בו־זמנית אחר שינויים ברמות איכות התנועה בין חלקי עצמי – ברצף שבין דיסוציאציה (ניתוק בין מצבי עצמי) לדיאלקטיקה (הכרה וקבלה של ריבוי מצבי העצמי) – אצל המטופל ואצל המטפל. העבודה המחקרית הנעשית בעזרת המתודה מאפשרת לאפיין תהליכים תוך־נפשיים ובין־אישיים מורכבים המתרחשים בטיפול, תוך הבנת הקשר שלהם למדדי תהליך ותוצאה תסמיניים. שיטת המחקר כוללת טקסטים והקלטות של שני תהליכים טיפוליים, האחד 'מוצלח' והאחר 'לא מוצלח' מבחינת שיפור בתסמינים. התהליכים נותחו באמצעות סולם ה-TPA, והודגמו תהליכי השינוי של המטפלות והמטופלות במקביל. באמצעות שני תיאורי המקרה מודגם כיצד בטיפול מוצלח, בניגוד לטיפול לא מוצלח, המטופלת יכולה לחקור, להתוודע ולהמשיג את מצבי העצמי המרובים שלה, בזמן שהמטפלת נעה באופן הדדי ועוקבת ברגישות אחר איכות התנועה של המטופלת. מהממצאים עולה כי קיימת חשיבות להתמסרות של המטפל לשהייה באזורים נפשיים עמומים ואף מנותקים של המטופל. התמסרות כזו מאפשרת את התחדשותה של התנועה הפנים־נפשית והבין־אישית מדיסוציאציה לדיאלקטיקה. נטען גם כי הפיכה של תהליכים מורכבים כל כך לברי חקירה, באמצעות מתודת ה-TPA, היא בעלת השלכות על שדה המחקר העוסק בתהליכי שינוי בפסיכותרפיה, ומהווה תרומה משמעותית מבחינה תיאורטית, מתודולוגית וקלינית לחקירה של תהליכים הדדיים בטיפול.

קרא עוד
0 הערות
מחשבות פסיכואנליטיות על בדידות - עיון במחזה Rockaby מאת סמואל בקט

בדיוניה בתופעת הבדידות, הספרות הפסיכואנליטית נטתה לרוב להתמקד בנקודת מבט אטיולוגית, זו המתחקה אחר הסיבות המחוללות חוויות של בדידות. המאמר הנוכחי מבקש להציע פרספקטיבה נוספת – פנומנולוגית – על הבדידות. הווי אומר, לתאר את התחושה, הרגש והחוויה של האדם הבודד. המאמר נעזר במחזה Rockaby מאת סמואל בקט, על מנת להדגים רובד ייחודי של בדידות שלא ניתן לתקשר במילים; 'בדידות אמיתית' כפי שכינתה זאת פרידה פרום רייכמן, המאופיינת באיכות פסיכוטית של 'אימה חסרת שם' [nameless dread], ושל 'חרדה שלא ניתן להעלות על הדעת' [unthinkable anxiety]. טענת המאמר הינה כי מנקודת מבט פנומנולוגית־פסיכואנליטית, חוויית הבדידות איננה אירוע סטטי, אלא מאבק עיקש בין דחף החיים לדחף המוות; תהליך מתמשך ורב־שכבתי המתבטא בנסיגה פנימית, התדלדלות, הסתיידות ולבסוף איון נפשי.

קרא עוד
2 הערות
הדרכה כמעשה אהבה - התבוננות קלייניאנית על התהוות העצמי המטפל בהדרכה מוסדית

כותרת המאמר מהדהדת את האופי החמקמק שבו מתקיימת אהבה במרחב ההדרכתי. מרחב זה יכול להיות חודרני, מגביל ומאיים; אך גם להתהוות כמקום של יצירה המשכית המציעה למדריך ולמודרך אפשרויות של גדילה ושל התפתחות. מודרכים בתחילת דרכם המקצועית עוברים במסגרת של הדרכה מוסדית, כמו זו המתקיימת במערך בריאות הנפש בצה"ל, חוויות מטלטלות ומכאיבות גם יחד, בתהליך עמוק וחשוף. אל קושי זה חובר השלישי האדיפלי בדמות המוסד המתווה את ההדרכה. המפגש בין המציאות החיצונית לבין החרדות המתקיפות את העולם הפנימי הוא בלתי נמנע, ומהווה קרקע פורייה להיווצרות של השלכות ושל פיצולים, ולעלייה של פנטזיות ארכאיות המאפיינות את המצב הסכיזו־פרנואידי הינקותי. הנחת יסוד הנטועה בלב החשיבה הקלייניאנית היא התשוקה לדעת את האמת. המפגש עם פירושים של מציאות פנימית כרוך במאבק ובכאב. הנכונות לבוא במגע עם אמיתות נפשיות מבלי לעוות אותן לפי צרכינו, נתפסת כאינהרנטית לדחפי החיים ומהווה את הבסיס לעיבוד העמדה הדיכאונית. במאמר זה אתבונן על תהליך התהוות העצמי המטפל במסגרת של הדרכה מוסדית דרך נקודת המבט העשירה של התיאוריה הקלייניאנית, ואציע כי נכונות המדריך לבוא במגע עם אמיתות מורכבות הופכת את ההדרכה למעשה של אהבה; אהבה המניעה את האינטגרציה של האני, מאפשרת השתנות, ומסייעת בתהליכי התהוות העצמי המטפל. עוד אציע כי על המוסד שבתוכו מתקיימת ההדרכה לתמוך בתהליכים אלו ולספק מרחב בטוח ומוגן למדריכים ולמודרכים. אדגים זאת באמצעות תיאורי מקרה מתוך הדרכות המתקיימות במערך בריאות הנפש בצה"ל.

קרא עוד
2 הערות
מיניות המציצה אל חדר הטיפולים - המופע הקליני של מצב הנפש המיני 'הסתגלות מעוכבת למיניות בוגרת' בקרב נשים שגדלו בחברה החרדית

מאמר זה מציע להכיר במצב נפש מיני ייחודי, שאותו אני מכנה 'הסתגלות מעוכבת למיניות בוגרת', ומציעה להוסיף אותו לאלו שתיאר דונלד מלצר. מצב זה – המתאר התארגנות נפשית פנימית ולא דפוסי התנהגות בפועל – רוֹוח בקרב נשים שגדלו ושהתבגרו בחברה החרדית, והוא מתקיים לרוב בשלב הגילי־התפתחותי שבמעבר מההתבגרות לנישואים, ובמהלכם. מצב נפש מיני זה מהווה שלב ייחודי בתהליכי ההתמרה של הדחפים המיניים הילדיים והאינטגרציה של הדחפים המודחקים במיניות הבוגרת, והוא מתאפיין במנגנוני הגנה פרימיטיביים המופעלים לנוכח קונפליקטים עזים בין העצמי הליבידינלי לבין היחס לאובייקט. אצל נשים אלו, ההתמרה של הדחפים הליבידינליים ממיניות ילדית ופולימרית למיניות בוגרת מתרחשת באופן שונה, ללא קשר לאורח חייהן ולאמונתן בהווה. אראה שישנה לקוּנה תיאורטית וקלינית בהבנת ההתארגנות הנפשית של נשים אלה כלפי מיניותן, ובזיהוי אופי החרדות, ההגנות והפנטסיות הלא־מודעות שלהן – שהם ביטוייה של התארגנות זו – העולות בשעה הטיפולית. לפיכך מטפלות ומטפלים פסיכודינמיים מתקשים לדייק את הבנת עולמן הפנימי של נשים שגדלו ושהתבגרו בחברה החרדית, ולזהות את הדינמיקה הטיפולית איתן כשמדובר בתכנים הנוגעים למיניות שלהן. ההיכרות עם מצב הנפש המיני הזה, ועם מאפייניו, יכולה לסייע למטפל הדינמי להבין את האתגרים הניצבים בפני מטופלות אלו. בנוסף, אציע כי ניתן להמשיך לחקור מצב נפשי מיני זה גם בקרב אוכלוסיות נוספות.

קרא עוד
0 הערות
היבטים של משחק ומציאות בטיפול בקבוצה של ילדים

במאמר זה מתוארות שתי איכויות טיפוליות של הטיפול הקבוצתי: המתח שבין משחק ומציאות, ויצירת סביבה המאפשרת צמיחה וקשר – בדגש על הטיפול הקבוצתי בילדים. הסביבה הטיפולית והתפתחות היכולת לשחק הן שניים מהגורמים הטיפוליים המרכזיים בטיפול בקבוצה, בשל היותם הצומת המאפשר את המפגש שבין דמיון למציאות, ואת החזקת המתח שביניהם – המרחב המעברי. רבות נכתב על גורמים אלו, אך מעט נכתב על משמעותם המועצמת בקבוצות של ילדים. מטרת המאמר הנוכחי לפיכך היא להציג כמה מההיבטים של משחק ומציאות בטיפול בקבוצות ילדים. בבואי לעשות זאת, אשתמש בניסיוני ובתצפיותיי מתוך עבודתי ומתוך עבודותיהם של עמיתיי במרכז 'חברים – טיפול פסיכולוגי בקבוצה', וכן אדגים באמצעות תיאור מקרה של קבוצת ילדים בגילאי בית הספר היסודי.

קרא עוד
0 הערות
בקורת ספרים

ספר קטן זה של ג'ואל פריס (Joel Paris), הכולל 194 עמודים, הוא בבחינת מועט המחזיק את המרובה. המחבר, פסיכיאטר קנדי מפורסם מאוד (יליד 1940), מכהן כפרופסור אמריטוס במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת מק-גיל שבמונטריאל, ועבד במקצועו בבית החולים היהודי הכללי ובמרכז הבריאות שע"י אוניברסיטת מק-גיל בעיר זו. הוא סופר פורה ביותר, מחברם של למעלה מ-25 ספרים, 50 פרקים בתוך ספרים, ויותר מ-220 מאמרים.

קרא עוד
0 הערות

כרך ב (1) - פברואר 2024

ד"ר אופיר לוי

עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט, מטפל קבוצתי ומדריך. מנהל-מייסד, מורה ומדריך במסגרת התוכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב. מרצה במסלול לטראומה במסגרת התואר השני בבית הספר לעבודה סוציאלית בתל-אביב. שירת 25 שנים בצה"ל, מתוכן 21 שנים כקצין בריאות נפש, ובמסגרתן הוא ניהל במשך כ- 10 שנים את המרפאה לנפגעי פוסט טראומה של הצבא. בעל קליניקה פרטית במודיעין.

ד"ר קובי סגל

פסיכולוג קליני מדריך, פסיכואנליטיקאי מנחה למבוגרים וילדים בחברה הישראלית והבין־לאומית לפסיכואנליזה וחבר הוועדה המדעית של החברה הפסיכואנליטית בישראל. הוא מלמד, מדריך וחבר ועדת הוראה במסגרת התוכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, מלמד במסלול קליין בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מדריך במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, מלמד בתוכנית "התקרבות" של החברה הפסיכואנליטית, מלמד ומדריך בתוכנית הליבה לילדים ונוער במרכז ויניקוט. הוא עובד בקליניקה פרטית ברמת גן.

ד"ר אילן ולד

פסיכולוג קליני, מדריך בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה, מלמד ומדריך בשרות הפסיכולוגי של האוניברסיטה העברית. מדריך במגמה הקלינית, החוג לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית, מדריך בתוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית של בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב. מטפל ומדריך בקליניקה פרטית, ירושלים.

שירלי אילת-גרינברג

פסיכולוגית קלינית מדריכה בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה. לשעבר הפסיכולוגית הראשית של מערך בריאות הנפש בצה"ל במשך 19 שנים. מרצה בתכנית הדרכה על הדרכה ומנחה בסמינר קליני במסגרת התוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, חברת ועדת הוראה של התוכנית ויו"ר ועדת סטודנטים. מכשירה, מלמדת ומרצה בתחומי הפסיכולוגיה הקלינית במסגרות שונות. יו"ר וועדות בוחנות של משרד הבריאות במבחני ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית. בעלת קליניקה לטיפול והדרכה.

ד"ר אלכס אביב

פסיכיאטר, אנליטיקאי קבוצתי, מרצה בתוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית בת"א ובמרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה ע"ש סאקלר, יו"ר וועדת האתיקה של התוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב. מנהל הוועדה המייעצת לשר הבריאות בענייני היפנוזה.

ד"ר רבקה דוידוביץ-אפשטיין

פסיכולוגית קלינית מדריכה בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה. לשעבר יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, יו"ר הועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית של משרד הבריאות, הפסיכולוגית הראשית של מערך המודיעין ומנהלת מרפאה לבריאות נפש. במהלך השנים מרצה ומדריכה בתחומי הפסיכולוגיה הקלינית והפסיכותרפיה במגמה הקלינית באוניברסיטת בר אילן, במסגרות שונות לבריאות הנפש ובבתי ספר שונים לפסיכותרפיה, ביניהם, התכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה דינמית בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. בעלת קליניקה פרטית לטיפול ולהדרכה.

פרופ' סמדר בן-אשר

פסיכולוגית חינוכית מומחית, חוקרת בתחום אובדן אבל ושכול וקבוצות מודרות. ראשת התוכנית לייעוץ חינוכי במכללה האקדמית אחוה וחברת סגל מרכז מנדל בנגב.

פרופ' בל גבריאל-פריד

עובדת סוציאלית, חברת סגל בכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית, אונ' תל אביב, חוקרת את נושא ההחלמה מהפרעת התמכרויות - לחומרים והתנהגויות, חוקרת בשיטות מחקר כמותניות ואיכותניות, מנחה סטודנטיות למחקר מתקדם, עורכת אזורית בכתב העת "International Gambling Studies". בוגרת התוכנית להנחיית קבוצות של אוניברסיטת ת"א.

Vol. 2, No. 1 - February 2024

Reciprocal movement as a platform for mental well-being:  A relational research method that explores the quality of movement between patient’s and therapist’s self-states in psychodynamic psychotherapy

Dr. Nechama HaCohen, Kinneret Shapira Sheda, Prof. Rivka Tovel Messia

The current study was born out of a gradually expanding contemporary movement, that strives to bridge the gap between clinical practice and empirical research. In this article, we will demonstrate the TPA scale utility (Two-Person-APES) when conducting psychotherapy process research. The TPA scale explores the quality of movement between patient’s and therapist’s self-states and enables the identification and rating of progression of tension between multiple self-states; in a continuum from dissociation to dialectic. Therefore, this new method assesses patient and therapist in-session intra-personal and inter-personal processes, and their relation to treatment outcome. A good and a poor outcome cases were sampled and analyzed for both the patient and the therapist using the TPA. Findings revealed that the therapist of the good outcome case was more responsive to the patient and followed her quality of movement in a way that enabled the patient to explore, face and come to terms with her self-states. These findings emphasize the importance of surrendering to vague and dissociative mental discourse in therapy, which enables the renewal of the intra-psychic and inter-personal movement of the patient. Allowing gaps to exist between the two members of the dyad could make it difficult for a good developmental conflict or dialectic to evolve, as well as for achieving a better treatment outcome. These findings have theoretical and clinical implications for understanding within-session changes as processes occurring in the context of a dyadic relationship.

Keywords: psychodynamic psychotherapy; relational theory; psychotherapy process research, conflict, dialectic

Read more...




Psychoanalytic Thoughts on Loneliness: A Study of Samuel Beckett’s Rockaby

Dr. Tsiky Cohen

In its discussions of the phenomenon of loneliness, psychoanalytic literature focused mainly on the etiological perspective. The present article seeks to offer a phenomenological perspective on loneliness, that is, to describe the feelings, emotions, and experiences of the lonely person. It uses the play Rockaby by Samuel Beckett, to demonstrate how the experience of loneliness has an effective quality of 'nameless dread', and of 'unthinkable anxiety'. The article claims that from a phenomenological and psychoanalytic point of view, the experience of loneliness is not a static event but a persistent struggle between life and death Instincts, a continuous process of withdrawal, depletion, calcification, and finally mental annihilation.

Keywords: Loneliness; Solitude, Isolation, Aloneness, Samuel Beckett

Read more...




Clinical supervision as an act of love - The emergence of the therapist’s self through the perspective of the Kleinian theory

Keren Or-Mor

The article's title echoes the elusive character through which love manifests in the context of clinical supervision. This phenomena might become intrusive, limiting and frightening, while at the same time, might become a space of continued, emerging creativity, offering the supervisor, as well as the supervisee, an opportunity for expansion and growth. Supervisees in the early stages of their careers, undergoing clinical supervision within institutional frameworks like the Israeli Defense Forces Mental Health Department (MHD), often find themselves encountering meaningful yet painful experiences through deep and introspective process. In addition to those difficulties, an institutional factor emerges, akin to an Oedipal third, as it sets forth the rules and guidelines of the supervision process. The collision between the external reality and the anxieties that act in the internal world is inevitable, and becomes a fertile ground for the formation of projections, splits, and the emergence of archaic fantasies that are characteristic of the infantile schizophrenic state. A basic premise rooted in the heart of Kleinian thinking is the desire to know the truth. The engagement with interpretations of inner reality involves struggle and pain. The willingness to come into contact with complex truths, without distorting them according to our needs, is perceived as integral to the drives of life; and forms the basis for processing the depressive position. In this paper, I will explore the process of the therapist's self-formation within the context of institutional clinical supervision, employing the comprehensive perspective of the Kleinian theory. I will argue that the supervisor's willingness to engage with complex truths transforms clinical supervision into an act of love, driving the integration of the self, facilitating transformative change, and supporting the therapist's self-formation. To illustrate this, I will present case studies of supervision processes conducted within the MHD.

Keywords: supervision, Melanie Klein, love, positions

Read more...




Sexuality peeking into the therapy room - The clinical manifestation of the sexual state of mind 'delayed adaptation to mature sexuality' among women who grew up in Ultra-Orthodox society

Rachel Forges

This article proposes recognizing a unique sexual state of mind, to be added to those described by Meltzer. 'Delayed adaptation to mature sexuality' is a state common among women who were raised and matured in Ultra-Orthodox (Haredi) society, occurring for the most part in the age-developmental stage of the transition from adolescence to marriage, and in the course of marriage. Such women, regardless of their current lifestyles and beliefs, were raised in a culture characterized by abstinence from sexual contact until marriage, by taboo on sexuality, by an absence of education and knowledge on the subject, and by a sharp transition from total abstention of any sexual contact to full sexual relations. A theoretical and clinical lacuna exist in understanding their mental organization as adults when facing sexuality, and in identifying the nature of the anxiety, defenses and unconscious fantasies that are expressions of this organization, which come to the fore in therapy. Psychodynamic therapists have a hard time cuing into the inner world of these women and identifying the dynamics of the therapeutic situation when the content the patient raises relates to her sexuality, both due to the difficulty of these women themselves to understand their sexuality in the absence of explicit language and a clear conceptual framework in the dialogue on sexuality, and due to the lacuna in existing theoretical models that lack the conceptual framework that would allow understanding and thinking about the dynamics taking place with inclusion of sexuality in these women’s identity and externalization of it in their world.

Acquaintance with the characteristics of this sexual state of mind could assist the dynamic therapist to understand, through transference and countertransference relations, the challenges in the inner world of these patients. 

Keywords: Sexuality, Taboo, Women, Ultra-Orthodox Society, Transference and Countertransference

Read more...




Aspects of playing and reality in group therapy of children

Netanel Zingboim

This article describes some of the qualities of group therapy, which sustains the tension between playing and reality and provides an environment that facilitates growth. In my work at `Friends – group therapy`, I meet children whose social world is damaged. The reasons for this damaged are varied, and touch a whole range of neuroses. In other words, these patients are impaired in their ability to be in a relationship, due to having impaired object-relations. The therapeutic environment and the development of the ability to play are two of the main factors in group therapy. These are central to the therapeutic processes since they contain additional treatment factors, and because of them being an intersection that allows the connection between imagination and reality. Maintaining the tension between them enable a transitional space. Nonetheless, little has been written about their heightened significance in groups of children. The purpose of the article is to present some of the aspects of playing and reality that occur in the therapy of children's groups. I will demonstrate the theoretical writing through a case study from a group therapy of children. I will also emphasize the `good-enough` environment provided by the group setting and the playing space that is possible in it – in a children group interventionsl.

Keywords: group psychotherapy, play, environment, transitional space

Read more...